מור נ' המאפה של שי חורב בע"מ

פסק דין

התובע מבקש לחייב את הנתבעת בתשלום הפרשי זכויותיו הסוציאליות, כנגזרת משכרו הנטען. כמו כן, מבקש התובע זכויות הנובעות מנסיבות סיום עבודתו הנטענות.

העובדות העיקריות וטענות הצדדים

הנתבעת מפעילה מאפיות ועוסקת בייצור דברי מאפה שונים ובקונדיטוריה. התובע הועסק אצל הנתבעת מחודש ינואר 2010 ועד לחודש מרץ 2011.

תנאי ההתקשרות בין הצדדים שנויים במחלוקת. לטענת התובע, סוכם עימו כי יקבל שכר בסך 10,000 ₪ נטו לחודש ואילו לטענת הנתבעת, שכרו של התובע לא היה קבוע מדי חודש ושולם בהתאם לשעות העבודה, לפי תעריף של 35 ₪ לשעה. אין חולק, כי התובע קיבל תלושי שכר מדי חודש. לטענת התובע, התלושים אינם משקפים את שכרו בפועל, שכן מעבר לשכר הרשום בתלושים, שולמה לו מדי חודש השלמה במזומן לסך של 10,000 ₪.

מן המחלוקת בשאלת שיעור שכרו של התובע והיקף העסקתו, נגזרות עיקר המחלוקות הנוספות בתיק. התובע טוען, כי הוא זכאי להשלמת פדיון חופשה בסך 1,022 ₪, להשלמת דמי הבראה בסך 537 ₪, ולהשלמת פיצוי חלף הפרשות לפנסיה בסך 1,650 ₪, הכל בהתאם לשכר הקובע הנטען על ידו.

בהסכמת הצדדים ניתן ביום 10.12.12 פסק דין חלקי לפיו שילמה הנתבעת לתובע פיצוי חלף הפרשות לפנסיה בסך 2,016 ₪, סכום שלא היה שנוי במחלוקת והתבסס על שכרו של התובע, בהתאם לתלושי השכר. זאת, לאחר שהתברר שלא הופרשו לתובע הפרשות פנסיוניות במהלך תקופת עבודתו.

הצדדים חלוקים עוד, בשאלת נסיבות סיום עבודתו של התובע. התובע טוען, כי פוטר מהעבודה לאחר שביקש להסדיר את עניין תלושי השכר וזכויותיו הסוציאליות. הנתבעת טוענת, כי התובע עזב את העבודה לאחר שהנתבעת סירבה לבקשתו להעלאת שכר. לאור זאת, התובע מבקש בתביעתו פיצויי פיטורים בסך 11,908 ₪, ופיצוי חלף הודעה מוקדמת בסך 10,000 ₪.

יצוין, כי בכתב התביעה נכלל רכיב תביעה נוסף לשכר עבודה בגין ימי עבודה בחודש מרץ 2011, רכיב שנזנח במסגרת תצהירו של התובע.

ביום 9.4.13 נערכה ישיבת הוכחות בתיק. התובע העיד לתמיכה בתביעתו. מטעם הנתבעת העיד מר רועי חורב, מנהל הנתבעת. לאחר מכן, סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה, והשלימו בקצרה בכתב.

דיון והכרעה

מה היו שכרו הנכון של התובע והיקף העסקתו?

השאלה הראשונה והעיקרית השנויה במחלוקת והדורשת הכרעה הינה, מה היו תנאי העבודה שסוכמו בין התובע לבין הנתבעת. בפרט, מה היה השכר שסוכם והאם התובע קיבל שכר חודשי או שעתי.

אין חולק, כי לא נמסרה לתובע הודעה על תנאי עבודה בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) תשס"ב -2008 (להלן "החוק").

בהקשר זה ראו: עדות מנהל הנתבעת, עמ' 11, שורות 2- 4.

בהתאם לחוק, על ההודעה לעובד לכלול את פירוט תנאי העבודה של העובד, ובכללם פרטים ביחס לשכר העבודה ולהיקף שעות העבודה.

הוראת סעיף 5א לחוק מעבירה את נטל ההוכחה מן העובד למעביד, כאשר לא נמסרה הודעה על תנאי עבודה, כדלהלן:

"בתובענה של עובד נגד מעבידו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2 והמעביד לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהיה חובת ההוכחה על המעביד בדבר העניין השנוי במחלוקת, ובלבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר לפי פקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א – 1971".

משמע, הנטל על הנתבעת בענייננו להוכיח כי סוכם עם התובע שיקבל שכר שעתי וכי אין ממש בטענות התובע, בדבר השלמת שכרו לסך של 10,000 ₪.

אשר להוכחת היקף העסקתו של התובע, מנהל הנתבעת טען בעדותו כי לא מצויים ברשותו דיווחי נוכחות של התובע, וכלשונו: